ליסקאר רם בע"מ נ' רוזנברג

החלטה

התובעת הגישה לביצוע שני שטרי חוב שנחתמו ע"י הנתבע לטובתה בשתי עיסקאות ליסינג, בהן, עפ"י טענתה, נותרו לנתבע יתרות חוב כמפורט בשני תחשיבי גמר חשבון מיום 14.9.08 שצורפו לבקשת הביצוע.

לטענת התובעת - בוטלו שתי העיסקאות הנ"ל עקב הפרתן ע"י הנתבע, שלא עמד בהתחייבויותיו עפ"י הסכם המסגרת עליו חתם. (מש/1).

בתצהיר התומך בהתנגדות שהוגשה מטעמו, טוען המבקש כי אינו חייב את הסכומים הנדרשים ממנו.

לדבריו שילם לאחר תפיסת הרכב ביום 3.7.08 שני סכומים נוספים: סך של 17,500 ₪ ביום 3.7.08 וסך נוסף של 9,000 ₪ ביום 18.7.08. (אישורי הפקדה – נספחים א' – ב' לתצהיר).

לטענתו הפחיתה המשיבה סך של 19,449 ₪ בלבד במקום להפחית את מלוא הסך של 26,500 ₪, כלומר סך של 7,051 ₪ לא הופחת מסכום החוב.

המבקש ממשיך וטוען כי לאחר משלוח המכתבים על גמר החשבון מיום 14.9.08, שילם סכומים נוספים על חשבון חובו בסך כולל של 8,500 ₪, ואף סכום זה לא נזקף לטובתו.

באחד משני הרכבים (רכב הסובארו) הושארו מערכת שמע וגלאי רוורס בשווי כולל של 3,000 ₪ , סכום שגם אותו יש להפחית מסכום החוב.

טענה נוספת בפי המבקש והיא שהמשיבה מכרה את שני הרכבים בסכומים גבוהים מאלה שזיכתה אותו עפ"י חוו"ד השמאי, ובכך הרויחה סכומים ניכרים על חשבונו.

ולבסוף טוען המבקש כי חוייב ע"י המשיבה בגין החזר הוראות קבע למרות שהכספים שולמו למשיבה בהעברות בנקאיות.

לדידו יש לזכותו במלוא הסכומים המפורטים בתצהירו העולים על סכום החוב נשוא תביעת המשיבה.

המבקש הודה בחקירתו הנגדית כי הוא נמצא בפשיטת רגל (הפרת סעיף 9.4.3 להסכם המסגרת – מוצג מש/1); כי היו פעמים שהוראת הקבע חזרה (הפרת סעיף 4.5 להסכם), וכי התשלומים לא שולמו כסידרם. (הפרת סעיף 9.4.1 להסכם).

המבקש אישר כי קיבל את שני המכתבים של גמר החשבון מיום 14.9.08, ובמסגרת תחשיבים אלה הוא זוכה בגין רכב הסיטרואן בסך של 9,011 ₪ (ר' תשלומים ששולמו לאחר תפיסת הרכב), ובגין רכב הסובארו הוא זוכה בסך של 10,438 ₪. (תשלומים ששולמו לאחר תפיסת הרכב). כמו כן זוכה המבקש בשווי הרכבים לפי הערכת שמאי מטעם המשיבה לפי הוראות סעיף 12.1.2 (א') להסכם המסגרת.

במהלך חקירתו הנגדית של המבקש הוברר כי הוא חתם ביום 28.9.08 על הסדר תשלומים (מוצג מש/3) וזאת לפני פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו. בהסכם זה מודה המבקש כי חובו יועמד ע"ס 32,464 ש"ח וישולם עפ"י הסדר התשלומים הקבוע בו.

מן הראוי לציין כי המבקש נמנע מלהזכיר את ההסכם הנ"ל במסגרת תצהירו.

לפנינו אפוא הודאה ברורה בחובו של המבקש למשיבה, כאשר בסעיף 2 הוא מצהיר כי יש ביכולתו לפרוע את החוב, ובסעיף 5 נקבע כי במדה ויפר את התחייבויותיו עפ"י ההסכם, יבוטל ההסכם, והמשיבה תהיה רשאית להמשיך נגדו בהליכי הוצל"פ.

המבקש ניסה בחקירתו הנגדית להתנער מן ההסכם בטענה כי לא היתה ברשותו ניירת באותו זמן, כי לא היה בקשר עם עורך דין, כי ביקש מסמכים מנציג המשיבה ואינו זוכר אם קיבל אותם, ועוד כהנה וכהנה.

אלו הן הסיבות, לטענתו, שלא עמד בהסכם זה, וזאת לאחר שהתייעץ עם בא כוחו והחליט ש"סידרו אותו": "ואז אמרתי שאני לא משלם כלום יקוב הדין את ההר", ואולם טענותיו אלה של המבקש הופרכו משהוצגו לו מסמכים המעידים כי עמדו בפניו הנתונים הרלבנטיים, ואין זה נכון שלא היה באפשרותו לבדוק את נכונות ההסכם – מש/3.

כך למשל המציאה המשיבה למבקש ביום 22.9.08 "כרטסת + חוו"ד שמאי + גמר חשבון עיסקה (מש/5, מש/6) בתשובה לדרישתו לקבל מסמכים אלה – מיום 18.9.08 (מוצג מש/4).

ביום 24.9.08 פנה המבקש למשיבה בבקשה לבירורים שונים (מוצג מש/7), ומפניות אלה בהן העלה הסתייגויות שונות לתחשיבי גמר החשבון מיום 14.9.08, עולה כי היתה בפניו כרטסת הנהלת החשבונות, וכן התייחס לעניינים נוספים שלא יכול היה לדעת אותם אלמלא היתה בפניו חוות דעת השמאי וכרטסת הנה"ח, כאמור לעיל.